עם שיפוצו בשנתיים האחרונות והקמת מרכז מבקרים למורשת יהדות תימן, בית הכנסת התימני העתיק "אהל שלמה" בכפר השילוח מתעורר לחיים. יחד איתו מתעוררת מורשת העדה התימנית על ידי צאצאי העולים שהקימו את בית הכנסת וחיו במקום עד לגירוש בשנת 1938 על ידי הבריטים בתירוצים של חוסר יכולת להעניק להם הגנה על רקע המרד הערבי הגדול. בשבועות האחרונים חשפו הצאצאים פריטים היסטוריים המספרים על חיי היהודים שחיו בכפר התימנים ועל בית הכנסת והקהילה שפעלו במקום. הממצאים נחשפו בעקבות פעילות "המועצה הציבורית למרכז המבקרים בכפר השילוח" והתחקותה אחר היסטוריית הכפר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– דור משופר: מדען או גיבור על?

– כשחיילים יוצאים למסע התנצלות, הטרור הופך למעשה גבורה

– השלום בין רבני איחוד האמירויות מתרחק

בעקבות פעילות המועצה הציבורית בראשות גדי בשארי, יצרה עימם קשר שולמית יהוד, צאצאית לעולי תימן שהתיישבו בכפר בסוף המאה ה-19. היא פנתה אליהם כיוון שמצאה בביתה שלטי הנצחה, אחד לזכר הסבא רבא ואחד המתעד ספרים שהוקדשו לזכרו, שהיו מוצבים בבית הכנסת העתיק. "כילדה אבא שלנו היה מספר לנו על הכפר שבו גדל בגעגועים", מספרת שולמית. "לוח הזיכרון כולל עשרות ספרים שהוקדשו לספריית בית הכנסת לזכרו של סבי אברהם יהוד, שעלה מתימן לכפר בשנת 1895 ונקבר לאחר כחמש שנים בבית קברות סבוסקי על הר ציון".

גם אילן הראל מכפר סבא, צאצא למשפחה שהתגוררה בכפר, יצר קשר עם בשארי בעקבות הפרסומים על חידוש בית הכנסת והקמת מרכז המבקרים. הוא סיפר כי הוא נין של אהרון מליח, מי שהיה מוכתר הכפר היהודי. בידי משפחתו, הוא אמר, מצויים ספרי הקודש שהיו בחזקת מליח ואותם התכוון למסור חזרה לבית הכנסת. בין הספרים אותרה גם קבלה לפרעון נדרים לבית הכנסת חתומה על ידו.

באירוע מרגש שהתחולל במקום לפני כשלושה שבועות מעורבים בשארי ונכדתו של שלמה מדמוני שנרצח בכפר השילוח ב-1939. ממקום מגוריה בבוסטון, יצרה הנכדה קשר עם בשארי וסיפרה לו כי היא נמנית על צאצאי הכפר וכי אביה עודנו מתגורר בירושלים. לאחר גירושם מהמקום, היא סיפרה, הגיע שלמה מדמוני לכפר השילוח כדי לקחת את רכוש המשפחה אך נרצח בגיא בן הינום. בעקבות השיחה הציע בשארי כי אביה יוכל להגיע לבית הכנסת המתחדש ולומר קדיש על אביו. 82 שנים לאחר חורבנו, עמד רחמים מדמוני, ואמר קדיש על אביו שלמה. בטקס, שנערך במעמד השר אקוניס, גם נתלה לוח לזכרו של שלמה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-21.05.40-750x773.jpeg 750w" sizes="(max-width: 770px) 100vw, 770px" />

"שאלתי את בתו של רחמים, מדוע לא באתם לכאן לפני כן", מספר בשארי. "היא אמרה לי שמבחינתם היה מדובר בהיסטוריה. כלומר, לולא העבודה של המועצה הציבורית, של ההתיישבות היהודית המתחדשת במקום, ושל הקמת מרכז המבקרים, אף אחד מצאצאי תושבי הכפר שיוצרים איתנו קשר בשבועות האחרונים לא היה יודע על ההיסטוריה האישית שלו שמתחדשת".

"אהל שלמה" נבנה בראשית העלייה הראשונה בידי עולי תימן שהגיעו ב-1882 לכפר התימנים השוכן בסילוואן. אותם עולים ביקשו תחילה להתיישב בעיר העתיקה בירושלים אך בגלל הדלות, העוני וחזותם השונה משאר יהודי ארץ ישראל באותה תקופה, הם לא התיישבו בחלק זה של ירושלים אלא ירדו לכפר השילוח. שם חיו במערות עד לבניית הבתים ובית הכנסת.

ב-1938 פונו משם על ידי הבריטים תוך הבטחה שיחזרו לבתיהם לאחר המרד הערבי הגדול, מה שבסופו של דבר לא אירע, והבתים נכבשו על ידי הירדנים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/01/קבלה-לפרעון-נדרים-לבית-הכנסת-חתומה-בידי-אהרון-מליח-מוכתר-הכפר-750x578.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1081px) 100vw, 1081px" />

בשנתיים האחרונות עובר בית הכנסת הליך שיקום על ידי המועצה לשימור אתרים, במימון המשרד לירושלים ומורשת ובסיוע משרד התרבות. במסגרת הליך השיקום נחשפו שקעי המזוזות המקוריים של בית הכנסת שנחצבו כמנהג יהדות תימן. התפילה בבית הכנסת התחדשה על ידי מספר משפחות שהתיישבו במקום במסגרת פעילות עמותת "עטרת כהנים". בסוף הליך השיקום יהפוך אתר בית הכנסת למרכז מבקרים למורשת עליית יהודי תימן לארץ ישראל.

לאחרונה האיצו במשרד לירושלים ומורשת את הקמת מרכז המבקרים ואף יצא מכרז להפעלת התוכן והקמת המוזיאון במקום. שיקום בית הכנסת והקמת המרכז יושלמו עד דצמבר 2021. במסגרת העבודות תשוחזר קומת בית הכנסת, תיבנה תצפית על הגג וישוקם וישוחזר בור המים המקורי שהיה במקום. מרכז המבקרים יכלול תערוכה ובה תמונות ומסמכים היסטוריים מהחיים בכפר התימנים, מיצג אור קולי המתאר את סיפור דרי הכפר, גירושם מהמקום והניסיונות לשיקומו.

לשם כך, הוקמה בחודש יוני מועצה ציבורית למרכז המבקרים שמטרתה לספר את סיפורו ההיסטורי של כפר השילוח ולהקים ארכיון. "אני רואה במועצה גוף שהוקם כדי לחשוף את כפר השילוח בפני הקהל. לספר את סיפורו של הכפר שנשכח", אומר בשארי ומגלה שכל עניינו בחקר המקום נולד מספרו של ישראל זרחי "כפר השילוח". באמצע הספר, הוא אומר, תפס אותו קטע המספר על קול השופר שהיה יוצא מבית הכנסת ואותו היו יוצאים לשמוע. את קול השופר הזה ביקש בשארי להשמיע שוב, ובראש השנה האחרון התקיים במקום מעמד סליחות בנוסח תימני עתיק עם הפייטן המפורסם אהרון עמרם.

"צריך להוקיר את זכרם של דרי הכפר", אומר בשארי, "התימנים הקדימו את הביל"ויים בכמה חודשים הרי. מדובר על סיפור ציוני לכל דבר, של עליית אנשים לארץ ישראל ברעב וסבל ודלות בזכות הכיסופים לירושלים".

The post ההתעוררות ההיסטורית והחיים החדשים בכפר התימנים appeared first on מקור ראשון.