ג'אז לרגעים "בלתי נשכחים"? למה התכוונו העורכים? האם לצלילים שמזכירים לנו רגעים כאלה בחיינו? שמסייעים בידינו לתחושת ה-דז'ה וו או אולי הקטעים כשלעצמם הם האולטימטיביים, ה"בלתי נשכחים". אחרי ששמעתי 13 קטעים, ג'אז מלודי להפליא, הייתי בוחר ב"ג'אז לרגעים רגועים". רגע רגוע זה כשאר רביעיית הג'אז ה מודרנית מנגנת את "סאמרטיים" של גרשווין. רגוע רגוע ומרגיע זה כשאדי הריס נושף בצליל סקסופונו החם והחודר את "צל חיוכך" (פרנסיס וובר/ג'וני מנדל) או שבראד מלדאו מרכך אצבעותיו המנגנות בפסנתר לצורך "בלקברד" של לנון ומקרתני. והחלילן הרבי מאן שנוש ...
לא סופרים כמה אוספים של פרנק סינטרה יצאו. פשוט מוציאים עוד אחד. יש ביקוש. יש רכישה מוגברת של תקליטיו בעידן שהעס
למה אנחנו אוהבים קאברים? מתוך איזשהו צורך להתחבר למוזיקה מוכרת, להתרגש מחדש. יש להקות שמתמחות בקאברים לצרכים
רוצה לרקוד עם הדמעות שלו, לאהוב אותו נכון, האהבה שלה "נזהרת", מתגלה לאט. מתקלפת קצת יותר. "ילדת כפר" שמ
הוא מופיע תחת השם Aleph . שם מלא אם תחפשו אותו בהופעות בעולם: Aleph Abi Saad & His Orchesrta . ראיתי קטע מהופעתם באולימפיה בפ
השיר הזה עבר כמה גלגולים מאז שנולד במחצית השניה של שנות השבעים ועד שהגיע ל זוהר ארגוב . בדרך הוא היה אצל הזמר י
ברוך שובה של ציפור שיר עבריה. וידוי קטן: חסרה לי. עכשיו היא מלווה אילה שותה מים בנקיק נסתר בצוקים. יהודית רביץ ב
דיוויד גילמור , גיטריסט וסולן פינק פלויד לשעבר, גייס את בתו רומני בת ה-22 לשיר חדש, Between Two Points, מתוך אלבום הסולו
יש משהו מרתק, מציינים על גבי העטיפה במפגש בין שניים שמעולם לא נפגשו בעבר. השאלה היא כמובן: מה יום מיומיים. תשוב
יוגב גלוסמן עושה פרסוניפקציה של הלב – פיזית ורוחנית. הלב הוא ישות עצמאית – לא רק לגוף יש לב, גם ללב יש לב.