כבר מעל שנה מתגלגל פרויקט מחקר רב תחומי במכון לנוכחות ציבורית שעוסק באימפריה העות׳מאנית. בלב הפרויקט קבוצת מחקר המורכבת, כמו תמיד במכון, מאמניות.ים וחוקרים.ות, אוצרות.ים ואדריכליות.ים, אנשי מעשה ואנשי מחשבה. אלא שבניגוד למושאי המחקר של קבוצות קודמות, הפעם הצבנו בפנינו אתגר לא פשוט – לחקור תקופה היסטורית. מה זה אומר לצאת למסע אחרי תקופה של 400 שנה שהשפיעה באופן כל כך עמוק על המרחב, התרבות, השפה, החוק, הכלכלה, הארכיטקטורה, הספרות, המוסיקה, האוכל ועל עוד אין סוף ביטויים ורבדים של החיים בישראל/פלסטין. תקופה של 400 שנה, שלא משנה לאן תפני את המבט תזהי איזוש ...
בדברי הימים של הקהילה היהודית מוסלמית שבחצי האי האיברי, שנת 1492 מסמלת נקודת שבר עמוק. עם כיבוש גרנדה בידי המלכי
המונח "דמיון מזרחי", שהופיע באירופה כבר בראשית העת החדשה המוקדמת, הפך בתקופת הנאורות לאחד מן המציינים המ
גאומנסיה היא שיטת ניבוי עתיד המבוססת על קריאה של סימונים על הקרקע ודפוסים שנוצרו מהשלכת חופן אדמה, אבנים או ח
מוזיאון הטבע. צילום: תמר הירדני מוזיאון הטבע בשכונת המושבה הגרמנית בירושלים הוא אחד המקומות שכל ילד ירושלמי א
יציקות ברונזה של טיון דביק. הטיון הוא אחד הצמחים הראשונים שצומחים במרבית חלקי הארץ כאשר האדמה מופרעת על ידי ה
צילום: טלי קונס המבנה בתמונה, הניצב/מתמוטט בעיר הערבית-יהודית רמלה, הוא שרידיו של בית מידות מפואר שנבנה בתחילת
שיחה בין גסטון צבי איצקוביץ, צלם, אמן ומרצה, וחוה שורץ, מורת דרך, שמלמדת וחוקרת תולדות האמנות ותרבות חזותית מתו
שיחה על היסטוריה סביבתית בישראל.פלסטין תאואים בביצות (1925) הארכיון הציוני המרכזי (מקור-ויקיפדיה) השיחה שלפניכן
כפולה מתוך ספר אמנית ״הספריה מרכזית״, דליה גל סברדלין, 2022, עמודים 18-19 מירה רשתי בשיחה עם קציעה עלון על זיכרון ו