בין השורש תפ"ס לבין השורש "תפ"ש" אין הבדל במשמעות: תפ"ס מתייחס הן לתפיסה מוחשית (אחיזה של ממש) והן לתפיסה מופשטת (תפיסה רעיונית, תפיסה שבשכל). במקרא נמצא השורש תפ"שׂ בלבד. בלשון חז"ל הוחלפה השׂי"ן בסמ"ך כמו בשורשים אחרים ובמילים אחרות. לכן דרות בכפיפה אחת "תפיסה עסקית" וגם "תפיסה של הכדור". האקדמיה ממליצה להמשיך בקו זה של […]
The post תפיסה או תפישׂה? first appeared on אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה .כאשר מכנסים אנשים למפגש המתייחד לנושא מסוים למשך שעות או ימים אחדים איך נכנה אותו: "כנס" או "כינוס"? לדברי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, יש להתיר את השימוש ב"כנס" ואין חובה להקפיד על "כינוס". בעבר ייחדה האקדמיה ללשון העברית את המילה "כֶּנֶס" לסדרת ישיבות בכנסת בעקבות יוזמתו של השר רמז, שסבר ש"כֶּנֶס" הוא מילה נאה […]
The post כֶּנֶס או כינוס? first appeared on אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה .איך יש לומר – עקיב או עקבי? עקיבים או עקביים? האם שתי הצורות – גם עקיב וגם עקבי – אפשריות? ועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה על הצורה עקיב (וגם עקיבות) במשקל קָטיל. עִקְבִי אפשר לגזור רק מעִקֵב, שם עצם שאינו קיים בעברית. יש עורכים שממירים בדייקנות ובעקיבות כל "עקבי" ל"עקיב" וכל "עקביות" ל"עקיבות". אחרים מסרבים […]
The post עקיבות או עקביות? עקיב או עקבי? first appeared on אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה .האם חייבים להחליף את "אודות" ב"על אודות"? האם אפשר להשתמש ב"אודות" – למשל במשפט: הסיפור מספר אודות…. – אם לא – מה הסיבה לכך? האקדמיה ללשון העברית ענתה לשאלות אלו כך: הצירוף המומלץ הוא "על אודות". "אודות" פירושו "עניינים", לכן הוויתור על "על" איננו הגיוני, ומוטב לומר "על" כמנהג כל הבריות ביום-יום. הצירוף "על אודות" מעורר […]
The post "אודות", "על אודות" או פשוט "על"? first appeared on אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה .האם אפשר לכתוב את צירוף המילים "את אותו" כמו במשפט: אנחנו מוצאים את אותן בעיות גם בתחומים אחרים? בספר "ודייק" הוותיק מאת יעקב בהט ומרדכי רון, שפורסם ב-1973, נטען כי הצירוף "את אותו" אינו תקני מאחר שהמילה "אותו" אינה אלא המילה "את" בנטייה, כלומר: אותו = את + הוא. מכאן שהצירוף "את אותו" משמעו "את את […]
The post את אותו first appeared on אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה .מילון אבן שושן מ-2006 מציג שתי אפשרויות לניקוד המילה, בצירי ובסגול, ונוטה להעדיף את להֶפך (בסגול). לפי מילון המונחים של האקדמיה ללשון העברית, הניקוד הקודם של הה"א היה בצירי, והוא הוחלף בסגול. כך או כך, ללא ניקוד יש לכתוב ללא י': להפך. מילון רב מילים המקוון הציג בעבר את שתי האפשרויות, בצירי ובסגול, וכיום השאיר את האפשרות של להֶפך בלבד, […]
The post להֶפך או להֵפך? להפך או להיפך? first appeared on אסיף הוצאה לאור - לימודי כתיבה ועריכה .