עמוד הבית >>
אינדקס אתרים >>
רססים (14847)
אחד מתוצרי העבודה על התערוכה הוא לקסיקון ההולך ונבנה, המאפשר לחקור את מובנן של האנדרטאות במישור המקומי והבינלאומי בזמן הזה. במרוצת השנה הקרובה ילך הלקסיקון ויתפתח הודות למלאכתם של קבוצת אמנים וחוקרים שינסחו מבטים חדשים על היחס שהאנדרטאות תובעות, על היחס שהן זוכות לו הלכה למעשה וכן על מקומן במרחב הגשמי והנפשי. להלן כמה מושגים מקוטעים לקראת לקסיקון למחשבה נאו-אנדרטלית . נוכחות סתמית כמה אנשים שמו לב לצורת מגן הדוד שיוצרת האנדרטה של יגאל תומרקין בכיכר רבין? ויותר מכך, כמה יודעים שזו אנדרטה לשואה ולתקומת ישראל? רוב שימושיה של האנדרטה, כמו של אחרות, ...
פסל של שדרת מונומנטים פוסט-אפוקליפטית ומיניאטורית נבנה לאורך החלל. זהו מודל אדריכלי תכנוני או משטח למשחק ילדים, המציע לדמיין מרחב מונומנטלי במדבר, שדה ניסוי לאנדרטאות. המבט הנע לאורך המודל מייצר נראטיב טקסטואלי והיסטורי בגן הפסלים עצמו: אילו שימושים הגן הזה מציע ועבור מי הוא מיועד? ומה בינו לבין הזיכרון שהאנדרטאות מבקשות לשמר או לעורר? צילום: תום בוקשטיין The post Ho Scale | יעל פרנק וזוהר גוטסמן appeared first on מארב .
בעבודתו זו חוזר גריידי לסיפור "תימני כנרת", אשר התיישבו בכנרת בתחילת המאה העשרים (1918–1930) כמו החלוצים ממזרח אירופה, חיו ועבדו בה, ותרמו ממרצם, אונם ורוחם לפיתוחה, אך לא התקבלו כשווים על ידי ראשי היישוב והארגונים היהודיים. תימני כנרת אולצו לעזוב את ביתם ועברו לכפר מרמורק (לימים חלק מהעיר רחובות). במעבר למשכנם החדש, ומתוך געגוע לביתם הקודם, נטעו לצד בתיהם החדשים עשרות עצי דקל כאנדרטה וכעדוּת לבית שהיה בכנרת. בעבודה זו עוסק גריידי באופיו החריג של הדקל כאנדרטה המשתנה תמידית ומשוכפלת באופן אישי וקבוצתי במרחב, כך שאפשר לראות בשכונה כולה מונומנט זיכרון. צילום: תום בוקשטיין The post ללא כותרת (מרמורק) | ליאור גריידי appeared first on מארב .
שלוש דמויות אנושיות מוצבות מול הצופה בקצהו של מבנה טלסקופי גדול מידות, מתבוננות מבעד למערבולת אנדרטאות ומייצרות נקודת מבט מתוך האנדרטה כלפי חוץ. בעבודה זו משכפל אברהמי סדרה של אנדרטאות אנונימיות מבחינתו: מבני מתכת ואבן בגדלים אנושיים המפוזרים ברחבי הארץ ומייצגים התמודדות מקומית ופרטית עם שכול וזיכרון. שלוש הדמויות המתבוננות מבעד לעבודה מעלות על הדעת את מלאך ההיסטוריה שתיאר ולטר בנימין, הצופה מחוץ למאורעות הזמן בהתרחשות הקטסטרופלית של הקיום האנושי. בו בזמן מתחוללת החלפה בין הדמויות לבין הצופה, המגלה כי גם הוא עצמו נמצא בתוך האנדרטה ונתון למבט אחר. החלפה זו מעוררת מחדש את השאלה ממה בעצם עשויות אנדרטאות וכיצד מאפשרת הזהות האישית את משמעותן. צילום: תום בוקשטיין The post יער המגינים | יוחאי אברהמי appeared first on מארב .
כעשור וחצי לאחר פרסום ספרן "כל מקום, נוף ישראלי עם אנדרטה" (2002), אשר בו צילמו וחקרו אנדרטאות ברחבי הארץ, חוזרות האמניות לאנדרטת "עבודה והגנה" של הפסלת בתיה לישנסקי (1937), המוצבת ביער חולדה, מעל קברו של אפרים צ'יזיק. סדרת התצלומים מתמקדת בשלוש דמויות: אפרים צ'יזיק, שנהרג בקרב על חולדה ב-1929; שרה צ'יזיק, אחותו, שהיתה מחללי הקרב על תל חי בשנת 1920; ודמות שלישית שעל זהותה חלוקות הדעות – הפסלת רואה בה סמל לחייל האלמוני, אך יש הגורסים כי למעשה מדובר בבנימין מונטר, שנהרג בעודו מגן בגופו על שרה. האנדרטה החלה להיבנות בשנת 1929 והעבודה עליה הושלמה בשנת 1937. בהקמתה עסקה ועדה מיוחדת מטעם המוסדות הלאומיים, הקרן הקיימת, הסתדרות העובדים ותורמים נוספים. היא ואנדרטת האריה השואג בתל חי (שהוקמה בידי אברהם מלניקוב והקמתה הסתיימה זמן קצר קודם לכן, בשנת 1934), נחשבות יחדיו לחלוצות ההנצחה באמצעות פיסול מונומנטלי ביישוב בארץ-ישראל. צילום הצבה: תום בוקשטיין The post קירבה | דרורה דומיני ופראנס לבה-נדב appeared first on מארב .
"מונומנטליז" הוא פרויקט מתמשך שהחל בשנת 2015, ובו חוקרות אלפרשטיין וטורבן את מושג ההנצחה דרך היחס בין הגוף האנושי לאנדרטאות. כך, בבנייה מחודשת של צורות מונומנטליות באמצעות גופים חיים, מתגבשת כוריאוגרפיה לאקט הנצחה בר חלוף. תיעוד הווידיאו המוצג בתערוכה מציג סדרה חדשה של ביצועי אנדרטאות ישראליות בתל-אביב ובברלין. את הפרויקט מלווים רישומי הדרכה לשימוש עצמי בביצועו של דן אלון. The post monumentalise | טל אלפרשטיין ויוליה טורבן appeared first on מארב .
בעבודה זו מייצרת שטרן אנדרטה בלתי מזוהה, מופשטת וכללית, אך גם מוכרת מאוד. זוהי אנדרטת כל-זיכרון ושום-זיכרון בעת ובעונה אחת. היא משוכה בצבע המדמה אבן טבעית ונדחסת למלוא גובהו של החלל, הקטן בהרבה מכפי הנדרש לנוכחותה הדרמטית. אלא שדרמה זו נותרת בגדר מחווה ריקה, נוכחות פומפוזית שלא במקומה. מעצם טיבה, אנדרטה שואפת לייצוג אידיאולוגי מובהק ולאישוש של אמת אחת ויחידה, ועושה זאת על ידי הצבעה על אירוע או דמות; במקרה זה האנדרטה אינה מצביע על דבר, ונותרת חסרת כיוון. צילום: תום בוקשטיין The post מצפון ומדרום, ממזרח וממערב | רונה שטרן appeared first on מארב .
יחידת חומה ניצבת בסביבה מדברית, על הדרך לירוחם. נשכחת, בלתי מזוהה, אינה חוצצת בין דבר לדבר. הנוכחות המזדמנת שלה מתגלה כהופעה שלא מהמקום הזה. זהו אובייקט המזכיר במידותיו ובפרופורציות שלו את המונולית המופיע ב"אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק. בסרט מדובר בעצם בלתי מזוהה ובלתי חדיר, ספק המקור והמובן של הקיום בכלל. הזרות והחריגות הזו מעלות על הדעת את האופנים שבהם אנדרטה מונחת במרחב הציבורי ותובעת את חריגותה. המבט הצילומי והסיבוב מסביב לאובייקט הבלתי חדיר מחדדים את הדמיון. בכל תצלום התערב עברון בפלטת צבעי האובייקט שאמור היה להתחבר לנוף המדברי, מהלך המדגיש את חוסר האפשרות להשתלבותו במרחב זה. http://www.assafevron.com/index.php?/projects/untitled-series-r/ צילום: תום בוקשטיין The post ללא כותרת (סדרה R) | אסף עברון appeared first on מארב .
צילומים: אברהם חי אם ב שדה הפסלים החל אוריון לפתח פיסול המתחבר למרחב ולאדמה, ב פיסול טקטוני תפיסה זו היא נקודת מוצא ההולכת ומתעצמת. התוצאה היא פיסול המתמקד בכוחות הגיאופיזיים הפנימיים המעצבים את קרום כדור הארץ ורואה בהם אלמנטים פיסוליים כשלעצמם. "הטקטוניקה של הפלטות היא פיסול," כתב אוריון בהתייחסו אל השברים, הקימוטים ותזוזות ההרים המתהווים ומשתנים במשך אלפים רבים של שנים. הוא יצר בנגב ובהימלאיה פסלים הכוללים שורות של אבנים, הצבת סלעים וחירוצי קרקע שנועדו להצטרף אל מלאכת הפיסול של כוחות הטבע ולהדגיש אותה, ובכך ליצור מוקדים להתבוננות ולחביר ...
קונספט: אודי אדלמן | עיצוב: גיא שגיא | הדפסה והפקה: אוריאל הר טוב פוסטרים המציינים מחדש שלוש מן האנדרטאות המודרניות המוקדמות ביותר שנבנו במרחב הארץ-ישראלי, בדומה לכרזות המציינות את הקמתו של אתר לאומי או טקס המתקיים בצלו. האנדרטאות בסדרה ניסו להגדיר יחס אחר למרחב הארץ-ישראלי. אחת היא אנדרטה לזכר החיילים הצרפתים של נפוליאון, שהוקמה בחיפה בתחילת המאה ה-19; אחרת היא אנדרטת מסילת הרכבת החיג'אזית, שהוקמה בחיפה בשנת 1905 לכבוד סולטן האימפריה העותמאנית ה-34 ; והשלישית היא אנדרטה לזכר כובשי ירושלים הבריטים וגנרל אלנבי, שהוקמה בירושלים בשנת 1920. שלושתן מציעות היגיון אימפריאלי המחבר את המרחב המקומי למרחבים אחרים ולהתפרשות האימפריות בטרם אביב העמים וההתעוררות הלאומית שהובילה ליצירת האנדרטאות הציוניות המוכרות לנו. The post סדרה לאנדרטאות נשכחות appeared first on מארב .
דף זה הוגש תוך: 2.038 שניות