עמוד הבית >>
אינדקס אתרים >>
רססים (40162)
"מונומנטליז" הוא פרויקט מתמשך שהחל בשנת 2015, ובו חוקרות אלפרשטיין וטורבן את מושג ההנצחה דרך היחס בין הגוף האנושי לאנדרטאות. כך, בבנייה מחודשת של צורות מונומנטליות באמצעות גופים חיים, מתגבשת כוריאוגרפיה לאקט הנצחה בר חלוף. תיעוד הווידיאו המוצג בתערוכה מציג סדרה חדשה של ביצועי אנדרטאות ישראליות בתל-אביב ובברלין. את הפרויקט מלווים רישומי הדרכה לשימוש עצמי בביצועו של דן אלון. The post monumentalise | טל אלפרשטיין ויוליה טורבן appeared first on מארב .
בעבודה זו מייצרת שטרן אנדרטה בלתי מזוהה, מופשטת וכללית, אך גם מוכרת מאוד. זוהי אנדרטת כל-זיכרון ושום-זיכרון בעת ובעונה אחת. היא משוכה בצבע המדמה אבן טבעית ונדחסת למלוא גובהו של החלל, הקטן בהרבה מכפי הנדרש לנוכחותה הדרמטית. אלא שדרמה זו נותרת בגדר מחווה ריקה, נוכחות פומפוזית שלא במקומה. מעצם טיבה, אנדרטה שואפת לייצוג אידיאולוגי מובהק ולאישוש של אמת אחת ויחידה, ועושה זאת על ידי הצבעה על אירוע או דמות; במקרה זה האנדרטה אינה מצביע על דבר, ונותרת חסרת כיוון. צילום: תום בוקשטיין The post מצפון ומדרום, ממזרח וממערב | רונה שטרן appeared first on מארב .
יחידת חומה ניצבת בסביבה מדברית, על הדרך לירוחם. נשכחת, בלתי מזוהה, אינה חוצצת בין דבר לדבר. הנוכחות המזדמנת שלה מתגלה כהופעה שלא מהמקום הזה. זהו אובייקט המזכיר במידותיו ובפרופורציות שלו את המונולית המופיע ב"אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק. בסרט מדובר בעצם בלתי מזוהה ובלתי חדיר, ספק המקור והמובן של הקיום בכלל. הזרות והחריגות הזו מעלות על הדעת את האופנים שבהם אנדרטה מונחת במרחב הציבורי ותובעת את חריגותה. המבט הצילומי והסיבוב מסביב לאובייקט הבלתי חדיר מחדדים את הדמיון. בכל תצלום התערב עברון בפלטת צבעי האובייקט שאמור היה להתחבר לנוף המדברי, מהלך המדגיש את חוסר האפשרות להשתלבותו במרחב זה. http://www.assafevron.com/index.php?/projects/untitled-series-r/ צילום: תום בוקשטיין The post ללא כותרת (סדרה R) | אסף עברון appeared first on מארב .
צילומים: אברהם חי אם ב שדה הפסלים החל אוריון לפתח פיסול המתחבר למרחב ולאדמה, ב פיסול טקטוני תפיסה זו היא נקודת מוצא ההולכת ומתעצמת. התוצאה היא פיסול המתמקד בכוחות הגיאופיזיים הפנימיים המעצבים את קרום כדור הארץ ורואה בהם אלמנטים פיסוליים כשלעצמם. "הטקטוניקה של הפלטות היא פיסול," כתב אוריון בהתייחסו אל השברים, הקימוטים ותזוזות ההרים המתהווים ומשתנים במשך אלפים רבים של שנים. הוא יצר בנגב ובהימלאיה פסלים הכוללים שורות של אבנים, הצבת סלעים וחירוצי קרקע שנועדו להצטרף אל מלאכת הפיסול של כוחות הטבע ולהדגיש אותה, ובכך ליצור מוקדים להתבוננות ולחביר ...
קונספט: אודי אדלמן | עיצוב: גיא שגיא | הדפסה והפקה: אוריאל הר טוב פוסטרים המציינים מחדש שלוש מן האנדרטאות המודרניות המוקדמות ביותר שנבנו במרחב הארץ-ישראלי, בדומה לכרזות המציינות את הקמתו של אתר לאומי או טקס המתקיים בצלו. האנדרטאות בסדרה ניסו להגדיר יחס אחר למרחב הארץ-ישראלי. אחת היא אנדרטה לזכר החיילים הצרפתים של נפוליאון, שהוקמה בחיפה בתחילת המאה ה-19; אחרת היא אנדרטת מסילת הרכבת החיג'אזית, שהוקמה בחיפה בשנת 1905 לכבוד סולטן האימפריה העותמאנית ה-34 ; והשלישית היא אנדרטה לזכר כובשי ירושלים הבריטים וגנרל אלנבי, שהוקמה בירושלים בשנת 1920. שלושתן מציעות היגיון אימפריאלי המחבר את המרחב המקומי למרחבים אחרים ולהתפרשות האימפריות בטרם אביב העמים וההתעוררות הלאומית שהובילה ליצירת האנדרטאות הציוניות המוכרות לנו. The post סדרה לאנדרטאות נשכחות appeared first on מארב .
בית הדין הרבני בפתח-תקווה נדרש לשאלה האם זכאית אישה שעזבה את בית בעלה לכתובה ולפיצויים בעת גירושיה מבעלה. מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2014, נישואים שניים, ולאיש יש שתי בנות מנישואיו הקודמים. בטרם הנישואים חתמו הצדדים על הסכם ממון, במסגרתו הוסכם כי שתי בנותיו של האיש יתגוררו עמם. בית הדין התרשם כי שני הצדדים רוצים להתגרש, נראה שמאסו זה בזה, ואינם מסוגלים לשוב ולחיות יחד. לכן, השאלה שעמדה בפני בית הדין הייתה מי מהצדדים הוא הגורם האמיתי שהביא לסיטואציה המובילה לגירושין. טענות הצדדים לעניין זה היו סותרות, ובית הדין נדרש להכריע באיזו מהגרסאות לתמוך את פסי ...
בתערוכה מוצגים חומרים מארכיון אדריכלות ישראל, מעזבונות ומאוספים אישיים. חומרים אלה מציגים התייחסויות שונות ומבטים שונים ביחס לאנדרטאות בישראל. חומרי הארכיון מזמינים אותנו במיוחד לבחינה צורנית של אנדרטאות קיימות ומתוכננות בעלות מראה "שלא מהעולם הזה", קרי, אנדרטאות הנראות כמו חלליות ואתרי נחיתה פוטוריסטיים. מראה זה אינו מקרי, וקשור בזרות המרחבית שאנדרטאות אמורות לייצר ובאופן שבו הן מבקשות לחרג מן הסדר היומיומי. בין הדוגמאות מוצג רישום של אנדרטה לנעדרי הצוללת אח"י דקר, המוצבת בהר הרצל בירושלים, בתכנונו של דוד אנטול ברוצקוס (1969). לצד חומרי הארכיון מוצג אוסף חומרי הממורביליה – גלויות ובולים, סיכות, פסלונים, מחזיקי מפתחות, פוסטרים ומטבעות – המשכפלים אנדרטה ספציפית במידות ביתיות כמעין אובייקט אישי, מזכרות מאתרי זיכרון. בחינת החומרים הללו דוחקת בנו לתהות איזה יחס מקיימים פריטים כאלה עם האנדרטה המקורית, ומה משמעותם. The post הארכיון והאוסף appeared first on מארב .
סרט תיעודי בהזמנה מהו סרט תיעודי בהזמנה? סרט תיעודי בהזמנה הוא סרט קולנוע דוקומנטרי המוזמן על ידי אנשים פרטיים או גוף מסחרי ציבורי , זהו סרט קולנוע מקצועי באורך מלא ובאיכות טלוויזיונית שמתעד את הגיבור במסע חייו הייחודי ומביא אל המסך את סיפור החיים שלו באופן מעניין ומרתק ובצורה קולנועית ואסתטית. מה מטרתו של סרט תיעודי ? לתאר ולהנציח את מסע החיים הייחודי , את ההיסטוריה והביוגרפיה העשירה של הגיבור וכן להנציח את המורשת המשפחתית ואת בני משפחתו שהם כור מחצבתו והבית אשר בו הוא צמח וממנו שאב. הסרט מאפשר לדור הצעיר ש’לא ידע את יוסף’ להכיר את המורש ...
מחומרי ארכיון אדריכלות ישראל
האנדרטה בגבעת התחמושת, שהוקמה בשנת 1975 בתכנון אידלסון וציפר, היא דוגמה מוקדמת לשינוי בתפישה המרחבית של היחס בין האנדרטה לבין הציבור הפוקד אותה. אנדרטאות מוקדמות יצרו יחס של עמידה לנוכח האנדרטה, מול התנשאותה, ואילו ההיגיון החדש מייצר מצב שבו האנדרטה מכילה את הקהל, עוטפת אותו ומחברת אותו דרכה. דוגמאות נוספות לכך ניתן למצוא במובן מסוים גם באנדרטה לנעדרי הצוללת אח"י דקר של בורצקוס (1969) ובאנדרטת הנגב של דני קרוון (1968).
The post גבעת התחמושת | בנימין אידלסון וגרשון ציפור appeared first on מארב .
דף זה הוגש תוך: 5.766 שניות